מפרשים:
1 ובר מינך לית יחידא ס"א יחודא בעלאי ותתאי. ואנת אשתמודע אדון על כלא.
2 וכל ספירן כל חד אית ליה שם ידיע. ובהון אתקריאו מלאכיא. ואנת לית לך שם ידיע. דאנת הוא ממלא כל שמהן. ואנת הוא שלימו דכלהו וכד אנת תסתלק מנהון אשתארו כלהו שמהן כגופא בלא נשמתא.
3 אנת חכים ולאו בחכמה ידיעא. אנת הוא מבין ולא מבינה ידיעא. לית לך אתר ידיעא אלא לאשתמודעא תוקפך וחילך לבני נשא. ולאחזאה לון איך אתנהיג עלמא בדינא וברחמי דאינון צדק ומשפט כפום עובדיהון דבני נשא.
4 דין איהו גבורה. משפט עמודא דאמצעיתא. צדק מלכותא קדישא. מאזני צדק *תרין סמכי קשוט. הין צדק אות ברית. כלא לאחזאה איך אתנהיג עלמא.
5 אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין. ולאו משפט ידיע' דאיהו רחמי ולאו מכל אלין מדות כלל.
6 קום רבי שמעון ויתחדשון מלין על ידך דהא רשותא אית לך נ"א אתיהיב לך לגלאה רזין טמירין על ידך מה דלא אתייהיב רשו לגלאה לשום בר נש עד כען.
7 קם רבי שמעון פתח ואמר לך יי' הגדולה והגבורה וכו'
8 עלאין שמעו אינון דמיכין דחברון ורעיא מהימנא אתערו משנתכון
9 הקיצו ורננו שוכני עפר אלין אינון צדיקיא דאינון מסטרא דההוא דאתמר בה אני ישנה ולבי ער ולאו אינון מתים ובגין דא אתמר בהון הקיצו ורננו וכו'
10 הקיצו ר"מ אתער אנת ואבהן לאתערותא דשכינתא דאיהי ישנה בגלותא. דעד כען צדיקיא כלהו דמיכין ושינתא בחוריהון.
11 מיד 'יהיבת שכינת' נ"א אתערון תלת קלין לגבי ר"מ ויימא ליה קום רעיא מהימנא דהא עלך אתמר קול דודי דופק לגבאי בארבע אתוון דיליה.
12 ויימא בהון פתחי לי אחותי רעתי יונתי תמתי דהא תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך.
13 שראשי נמלא טל. מאי נמלא טל. אלא אמר קב"ה אנת חשיבא דמיומא דאתחרב בי מקדשא דעאלנא בביתא דילי ועאלנא בישובא. לאו הכי דלא אעלנא כל זמנא דאנת בגלותא.
14 הרי לך סימנא שראשי נמלא טל. ה"א שכינתא בגלותא שלימו דילה. וחיים דילה איהו טל. ודא איהו יו"ד ה"א וא"ו. וה"א איהי שכינתא דלא מחושבן ט"ל.
15 אלא יוד קא ואו דסליקו אתוון לחשבן ט"ל. דאיהו מליא לשכינתא מנביעו דכל מקורין עלאין.
16 מיד קם רעיא מהימנא ואבהן קדישין עמיה
17 עד כאן רזא דיחודא. מכאן ואילך פרשתא קדמאה דסתרי אוריתא
18 ע"כ.
19 פתח ר"ש ואמר בראשית ברא אלקים סוד יי' ליריאיו ובריתו להודיעם.
20 סו"ד אלין אינון שבעין זמנין ס"א אנפין דאתפרש מלת בראשית בהאי פרשתא.
21 תקונא קדמאה ליום ב
22 בראשית ב' ראשית.
23 זה השער ליי' צדיקים יבאו בו. דא איהו תרעא נ"א יראה דצדיקייא דאית לון רשו לעאלא תמן. ואחרנין ודלאו אינון